טיפול קוגניטיבי התנהגותי מה זה?

 כולנו  רוצים להרגיש יותר טוב… או שלא רוצים להרגיש רע.

אנחנו לא אוהבים להיות במצב רוח מדוכדך, בכעס, במתח, בדאגה, לסבול מרגשי אשמה, בושה וכו’.

אבל השאלה איך ???????

“תצאי מזה”,   “תסתכלי על הדברים הטובים”,   “תחשבי טוב יהיה טוב”,  “אל תהיי לחוצה”,  “זה שטויות”,  “אם באמת תרצי, תצאי מזה”.

נכון ששמעת את זה?! והרבה?  סביר להניח שהרגשתך נהייתה גרועה יותר, חשת בנוסף רגשי אשמה, ייאוש וחוסר אונים.

יכול להיות ששמעת גם, שכדי לפתור דברים מהשורש, צריך לפתוח את העבר, להבין את התת מודע, לפתוח את עצמך, להבין שזה תהליך שלוקח זמן. זה קצת מפחיד לפעמים, מייאש.

אולי אפילו גם ניסית תהליך טיפולי כזה, ובאמת הבנת את עצמך. אבל לא ממש הרגשת שינוי בהרגשתך, במצב הרוח, בהתנהלות.

דר’ אהרון בק, פסיכיאטר יהודי מארה’ב, שחי לפני כ-60 שנה. פיתח שיטה וגישה חדשה בדרכי הטיפול הידועים.

מטרתו של דר’ בק הייתה: לעזור לאנשים להרגיש יותר טוב. הוא טיפל על פי, השיטה שלמד ושהייתה נהוגה. הוא ניסה לפתוח עם המטופלים שלו את חוויות הילדות שלהם, ניסה להתחבר לתת מודע שלהם. התהליך היה ארוך. הטיפול דרש טיפול פעמים- שלוש  בשבוע, מספר שנים, והרבה כסף.

דר’ בק טיפל בשיטה הנפוצה עד ימינו, טיפול זה מכונה הטיפול הדינאמי (התהליכי), בו האדם מדבר על הרגשותיו, מצבו, ילדותו, בעיותיו הנוכחיות. עם הכוונת המטפל, האדם מבין שלעבר יש קשר והשלכה לחייו הנוכחיים. הדיבור על הבעיות עושה סדר, ומשיג תובנה, ויחד עם המודעות לסיבות, שהובילו אותו למצבו הנפשי, האדם אמור להרגיש יותר טוב.

טיפול זה כמו שאמרנו עדין נפוץ בקרב המטפלים, הטיפול נקרא טיפול דינאמי. משך הטיפול כשנה, שנתיים או יותר, פעם או פעמיים בשבוע.

הטיפול הדינאמי, סובר שאם האדם מאובחן כסובל מדיכאון,  שהסימפטומים, הם  מחשבות של ייאוש, ערך עצמי נמוך, חוסר אונים  וכו’. יבין שיש סיבות מן העבר שגורמים להרגשתו הקשה הוא ירגיש טוב יותר.

דר’ בק ראה אצל המטופלים הרבים שטופלו בקליניקה שלו, שבעצם המצב הפוך – המחשבות של האדם הסובל מדיכאון, הן שגורמות לו להרגשת הדיכאון. הוא החל לעזור לאנשים, להיות מודעים למחשבות שלהם, עזר להם להבין ולהיות מודעים לכך שהמחשבות שלהם לא תמיד נכונות, ובעצם סגנון החשיבה שלהם הוא זה ש”הפיל” אותם, למצב רוח הירוד, שהתבטא גם בהתנהגות, כמו גם בחוסר הנאה שחשו, והקושי בעשייה. ד”ר בק תרגל איתם חשיבה בריאה והגיונית, והאנשים החלו להרגיש הרבה יותר טוב, תוך זמן קצר ביותר.

דר’ בק החל לפתח את שיטת הטיפול הקוגניטיבי, הטיפול שמתמקד בצורת החשיבה של האדם. הוא איתר 10 טעויות חשיבה נפוצות שראה אצל מטופליו שהשפיע על מצב רוחם, פרוט בהמשך.

מאז, נעשו מאות מחקרים, לגבי יעילות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. חלק מהממצאים הם:

  • רגשות מכאיבים כמו דיכאון, חרדה, אשמה, מופיעים לאחר שאדם מפרש את המציאות בהתאם למחשבה המוטעית.
  • האדם יכול לשלוט ולשפר התנהגות לא רצויה, בעקבות טיפול קוגניטיבי או דרך שיטות התנהגותיות.
  • לאחר טיפול קוגניטיבי ההרגשה משתפרת באופן משמעותי.
  • לאחר הטיפול הקוגניטיבי, גם אם יש נפילות למצבים קשים, הנפילות לא עמוקות כטרום הטיפול.
  • לאחר הטיפול הקוגניטיבי לאדם יש כלים טובים, ויכולת להתמודד בעתיד עם המחשבות ורגשות הלא רצויות .

חשוב לציין, שהשיטה הקוגניטיבית התנהגותית, התפתחה מאד מאז היוסדה. כיום ישנם חוקרים רבים החוקרים את השיטה, יעילותה הם מתבססים על חקר ההתנהגות והשפעותיה. בשוק גם קיימים מטפלים רבים בשיטה הקוגניטיבית אחד מהמרכזיים שבהם, הינו אלברט אליס מאנגליה.

במרוץ השנים התפתחו טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות שנמצאו יעילות, נגד: תנודות במצבי רוח, דיכאון,  מתחים, חרדה, פוביות (פחדים), שליטה בכעסים, דימוי עצמי, התמודדות עם ביקורת, השגת מטרות, פתרון בעיות, דחיינות וכו’.

הנחות יסוד של CBT:

א.   הטיפול מתאפיין ב:

  • טיפול קצר מועד.
  • כאן ועכשיו.
  • פחות שואלים למה, אלא מה ניתן לעשות כדי להשתנות.
  • מכוון למטרה ספציפית.
  • אופי דידקטי: מסבירים מה זאת ההפרעה, איך אפשר לטפל בה, כמה הבעיה נפוצה וכו’.
  • טיפול בגובה העיניים: המטפל נותן כלים למטופל על מנת שיוכל לעזור לעצמו.
  • העבודה מאפשרת לו יכולת להתמודד עם “נפילה” ומשבר עתידי. למידה לא לפחד ממצב משברי, אלא להתמודד איתם בכלים שנרכשו במהלך הטיפול הקוגניטיבי.
  • האפקטיביות של הטיפול ממשיכה אף לאחר סוף הטיפול, כי האדם ממשיך לעבוד עם הכלים שרכש.
  • הטיפול יעיל באותה מידה כמו טיפול תרופתי, ואף יותר מכיוון שיעילותו נמשכת גם לאחר סיום הטיפול. (ברוב ההפרעות של החרדה והדיכאון).

רוצים להרגיש טוב יותר?!

בואו נתחיל לעבוד!!!!

לכולנו יש כל הזמן אירועים ומצבים בחיים שגוררים הרגשות. בואו ניקח לדוגמא אירוע די נפוץ – נשרף לי סיר האורז, בזמן שהייתי בשיחת טלפון.

יש כמה כיווני חשיבה לגבי מה שקרה:

המחשבה ההרגשה
“אני לא אחראית, זה כל הזמן קורה לי”. עצבות כי אני מאוכזבת מעצמי
“אין לי מה להגיש בארוחת הצהריים”. חרדה לגבי הבאות
“זה לא בסדר שהיא התקשרה אלי בשעה לחוצה זו”. כעס על חוסר ההתחשבות

 

התובנה שהמחשבה משפיעה על הרגש, יכולה להקל ולפתור מגוון בעיות, וקשיים בקלות ובזמן קצר יותר מכל גישה אחרת.

בואו נתרגל!

השלימו את הטבלה, לפי הדוגמאות הבאות:

אירוע מחשבות הרגשה
איחרתי את האוטובוס. המנהלת תכעס עליואולי תפטר אותי.     מתח
חם מאד היום . אני לא עומדת בחם הזה. אני אתפקד גרוע היום.     דכדוך
חברה שלי לא מחזירה לי צלצול. זה לא בסדר מצידה.     כעס

 

*הרגשות שיכולים לחוות :מתח, לחץ, חרדה, פחד, דיכאון, דכדוך, כעס, רגשי אשמה, קנאה, בושה.

להתראות בפרק הבא!

חנה מאור M. S .W.  אוניברסיטת בר אילן מטפלת בניצה